סקר חווארי קידרון

סקר "חווארי קידרון" מתמקד בגדה הדרומית של שפך נחל קידרון. אזור הסקר מתפרס בין נחל קדרון בצפון, מצוק ההעתקים במערב, וכביש 90 במזרח. לא נקבע גבול דרומי אם כי עיקר הסקר מתבצע בבתרונות החוואר הסמוכים לערוץ הנחל. 

עד כה נסקרו ומופו עשרות בורות ופתחים בחוואר. בניהם יש לציין במיוחד את מערת "מרזב קדרון", מערה ארוכה (303 מ'), ומערות יוני קדרון, וחווארי קידרון 1, וחווארי קידרון 8, מערות בינוניות באורכים משתנים. 

מערת מרזב קדרון 

רשם: בועז לנגפורד בעקבות ביקור במקום עם: אסף גייער, דני בילינסון, מיקי ברקל, שהם רז, שי ישראל, טל שגיב

מערה גדולה שהתפתחה בתהליכי סחיפה מכאניים בסלע חוואר מגיל פליוקן-פלייסטוקן. אורכה הכולל של המערה 303 מ' ועומקה מגיע לכ-10 מ'. המערה התגלתה ב-1.4.17 על ידי צוות מועדון המערות הישראלי (אסף גייער, עמרי גסטר, מיקי ברקל, אסף בז'רנו, אילה אורן).

תיאור החלל:

המערה מורכבת מצמד ערוצי זרימה עיקריים המתחקים אחר נתיביהם של ערוצים עיליים רחבים ועמוקים. הערוצים העיליים אינם פעילים כיום ועמקיהם חסומים על ידי שפכי חוואר המופרים על ידי פירים אנכיים ושקעים רבים. ערוצי המערה מתנקזים לבסוף לערוץ יחיד הנשפך אל נחל קדרון בגבול מחשוף החוואר. מחילות המערה לרוב צרות, מתונות ונמשכות בפיתולים בעלי אורך גל ארוך ואמפליטודה נמוכה. לאורך מרבית ערוץ הזרימה מופיעות טרסות נחל נמוכות בגובה 10-50 ס"מ. מילוי משמעותי יותר של החלל נראה בנקודות רבות בהן קיים מילוי סדימנטרי חום הממלא את החלל למלוא גובהו. חומר אורגני הכולל בעיקר ענפי שיחים מדבריים נפוץ לכל גובהו של חומר המילוי. קריסות שאירעו בנקודות רבות לאורך מחילות המערה יצרו בה חדרים רחבים ונוחים לשהות. התנועה בין החדרים לאורך מחילות המערה מחייבת זחילה גחונית פשוטה. 

משקעי מערות:

בנקודות רבות מופיעים על גבי קירות המערה פרחי מלח קטנים וציפויי מלח דקים.

ביולוגיה:

במערה נצפתה עדות לפעילות דורבנים ערה. בכל חלקי המחילות ישנם גללים רבים ומעט קוצים. עקבות דורבנים מעידות על פעילות קבועה שנמשכה משך כל ימי תיעוד המערה. עצמות גדולות מעטות מעידות על פעילות צבועים בעבר. פעילות עטלפי חרקים כוללת מושבה בינונית של יזנוב גדול וכן סימנים כמו גוואנו בקרקעית וכתמי שומן גוף על התקרה והקירות. 

פרוקי הרגלים במערה כוללים שחרוריות, רעדנים רבים וכן קיני בוץ של צרעה.

יוני קידרון

רשם: בועז לנגפורד בעקבות ביקור במקום עם: אסף גייער, דני בילינסון, מיקי ברקל, שהם רז, שי ישראל, טל שגיב

כללי:

מערת יוני קדרון הינה מערה בינונית שהתפתחה בתהליכי סחיפה מכאניים בסלע חוואר מגיל פליוקן-פלייסטוקן. אורכה הכולל של המערה 34.6 מ' ועומקה מגיע ל-13 מ'. 

המערה התגלתה במאי 2017 על ידי צוות מועדון המערות הישראלי (מיקי ברקל ודני בילינסון) ונסקרה באוקטובר 2018 על ידי צוות המועדון וצוות המלח"ם (בועז לנגפורד, אסף גייער, דני בילינסון, מיקי ברקל, שהם רז, שי ישראל, טל שגיב).

תיאור החלל:

למערה פתח רחב וקמור הפונה למזרח. הפתח פעור בצידו המזרחי של אוכף מקומי בתוך עמק של ערוץ עילי נטוש. לאורך הערוץ העילי ישנם שקעים ובולענים רבים הקשורים למערכת הניקוז התת קרקעית הפעילה במקום. מערת יוני קדרון מהווה את החלק הגדול ביותר בו ניתן לבקר. 

הפתח מוביל אל חלל רחב ומואר למחצה היורד למערב. 7 מ' ממערב לפתח מצר החלל ופונה לדרום-מערב כשהוא נמשך במסדרון צר לאורך סדק בולט. תקרת החלל באזור זה בנויה ממישור שיכוב אופקי, תוצאה של קריסה וניתוק לאורך מישור השיכוב. קריסה משמעותית יותר מופיעה במרכז חלל המערה, שם ישנה כיפת התמוטטות גבוהה המתנשאת לגובה 13 מ' מעל הקרקעית. דרדרת תלולה היורדת מחלקה הפנימי של המערה מסתיימת מתחת לכיפת ההתמוטטות, שם עובר ערוץ הזרימה הפעיל. ערוץ הזרימה נכנס כמפלס תחתון קצר ונחסם על ידי קריסה. בעקבות הקריסה נצפתה במקום שלולית בוצית שנוצרה לאחר אירועי גשם.

ביולוגיה:

במערה נצפתה אוכלוסיה של כ-10 עטלפי חרקים מהמין אשמן קטן (אוקטובר). בתקרת המערה, ובעיקר בכיפת ההתמוטטות, ישנם כתמי שומן. בכל חלקי קרקעית המערה ישנו פיזור מועט של גוואנו. בנוסף לאוכלוסיית העטלפים נראה כי המערה משמשת כמחסה מועדף ליוני סלע שלשלשותיהן מופיעות באזור המואר למחצה. בסמוך לפתח נראה קן בוץ של סיס/סנונית וכן קיני בוץ רבים של צרעות. 

© 2017 All rights resereved to Isarel cave explorers  club icec.israel@gmail.comv 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now